פסק-דין בתיק ת"ק 001204/03

פסק דין זה ניתן במסגרת 5 תיקי ת"ק אשר מצויינים לעיל.

כתבי התביעה הנם כמעט זהים לחלוטין, פרט לשמות התובעים, כתובות התובעים וסכומי התביעה (ולמען הקיצור יכונו להלן - "כתב התביעה").

כל תובע הגיש תביעה בסך של 5,000 ש"ח כל אחד, כאשר התובעים תבעו השבת סכומים אשר שולמו עבור הפלגה בסך של 2,340 ש"ח וכן תבעו סכום נוסף בסך של 2,660 ש"ח בגין עגמת נפש.

בכתב התביעה נטען, כי הפלגת הנופש הוזמנה ליום 16.10.01, אשר כללה 4 יעדים: רודוס, קפרי, נפולי ומרסיי, כאשר ההפלגה היתה אמורה להמשך 5 ימים (4 לילות) וביום האחרון התובעים היו אמורים לטייל בפרובאנס, טיול אשר שילמו עליו בנפרד בעלות של 30$ לאיש.

בסעיף 3 בכתב התביעה נטען, כי התובעים היו אמורים להגיע בשעה 11:00 לטרמינל וזאת על פי דרישת הנתבעות, אולם להפתעתם נאלצו להמתין עד השעה 18:00.

נטען ע"י התובעים בכתב התביעה, כי חרף העובדה כי האיחור היה בן 3 שעות בהפלגה, לא סיפקו הנתבעות מזון או משקה לתובעים.

כמו כן נטען בכתב התביעה, כי לאור האיחור נותרו לתובעים פרק זמן של שעתיים בלבד ברודוס במקום 5 שעות כמתוכנן, ולכן נאלצו התובעים לטייל בשוק המקומי המצוי בקרבת הנמל ולוותר על טיול אשר תוכנן מראש לאי הפרפרים וללינדוס.

בסעיף 6 בכתב התביעה נטען, כי יום למחרת ובשל פציעת אחד הנוסעים, חלה סטיה במהלך ההפלגה וכי לא הודיעו לתובעים על כך, אך הודיעו לנוסעים, כי יש לפנות את הסיפון ולאור זאת התובעים "נכלאו" בצפיפות בקומה התחתונה ורק לאחר פינויה של הנוסעת, ניתן היה לשוב ולשהות על סיפון הספינה מבלי שניתן כל הסבר לכך.

בסעיף 9 בכתב התביעה נטען, כי ביום למחרת, 19.10.01, במקום להגיע לנפולי בשעה 8:00, הגיעו התובעים בשעות הצוהריים לחופה של סיציליה ועל כן  והיות ונותרו שעתיים בלבד לטיול, לא יכלו להגיע ולטייל בקפרי.

בסעיף 10 לכתב התביעה נטען, כי הוצעה לתובעים אפשרות של סיור באזור, אולם בשל המחיר היקר, 40$ לנוסע למשך שעתיים בלבד, וויתרו התובעים על אפשרות זו.

משם וכפי שנטען בכתב התביעה, הפליגה הספינה למרסיי, כאשר תוכננה ההגעה ביום 20.10.01 בשעה 13:00, אולם בפועל הגיעו התובעים בשעה 20:00 או 21:00 לערך ורק לאחר כשעה הותרה הירידה לחוף.

התובעים טענו, כי בשל ההגעה המאוחרת ניטלה מהם האפשרות לטייל בפרובאנס ועל כן הוחזרו הכספים אשר שולמו ע"י התובעים בגין הטיול שבוטל.

התובעים טענו בנוסף, כי ירדו מהספינה בשעה מאוחרת והמתינו כשעתיים עד להגעת אוטובוס בקור ובגשם וזאת על מנת להגיע לשדה התעופה, אולם רק אוטובוס אחד הגיע כל פעם ואסף חלק מהנוסעים תוך יצירת "כיאוס" במקום.

בסעיף 16 בכתב התביעה נטען, כי התובעים המתינו זמן רב בשדה התעופה, פעם נוספת, עד לשעה 01:30, כ 4 שעות לאחר מועד ההמראה המתוכנן.

בסעיף 18 בכתב התביעה נטען, כי אף לא אחד מהטיולים שהובטחו בעת רכישת הכרטיסים לא יצא לפועל כמתוכנן וכי הנתבעות לא דאגו לאלטרנטיבות מספקות אחרות במקום אלו שבוטלו.

בנוסף לכך נטען, כי הנתבעות לא דאגו לתחבורה הולמת להחזרת התובעים לשדה התעופה, כאשר התובעים נאלצו להמתין בשעות הלילה בתנאי מזג אוויר קשים ללא קורת גג וללא מזון ושתייה חמה.

הנתבעות טענו בכתב ההגנה, כי אמנם היה עיכוב בהפלגה, אך הוא נגרם בגלל בדיקות ביטחוניות קפדניות במיוחד וכן נטען, כי היה מוכן דוכן שתייה וארוחה קלה לקבלת פני הנוסעים.

בסעיף 5 בכתב ההגנה נטען, כי האנייה הגיעה בזמן לרודוס ומשך השהייה בחוף היה כ 5 שעות לפי התכנית.

בהתייחס לנוסעת אשר נפצעה, נטען בכתב ההגנה, כי הקברניט החליט בהתאם להחלטת הרופאים לפנות אותה לחוף וכי מדובר בתהליך פינוי מסובך, כאשר נשקלה האפשרות לפנותה באמצעות מסוק ולצורך זה הודיעו לאנשים כי עליהם לפנות את הסיפון ולשהות בסיפוני הביניים.